#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. א כמה זמן שום היתומים ושל הקדש, וכיצד הלכה?	"ר&quot;מ אומר שום היתומים ל' יום ושל הקדש ס' יום, ר' יהודה אומר של יתומים ס' ושל הקדש צ', חכמים אומרים ששניהם ס'. <p dir=""rtl"">אמר רב חסדא אמר אבימי הלכה שום היתומים ששים יום והסביר שזה כר&quot;מ וכשמכריז רק בשני וחמישי ואף שסכ&quot;ה יוצא לו רק י&quot;ח כיון דמשכה מילתא שמעי אינשי. (ע' רש&quot;י שרוצה לומר שאין לר&quot;מ חילוק בין הקדש ליתומים אלא כאן שמכריז כל יום וכאן שני וחמישי, ואחרים (והגר&quot;א) חלקו עליו.)</p>"	ערכין כב.		ששי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. ב האם ב&quot;ד נזקקין לנכסי יתומים בשביל בעל חוב וכתובת אשה, ומה הטעם וכיצד הלכה?	"רבי יוחנן סובר שסתם אין נפרעין לבעל חוב אלא אם כן רבית אוכלת בהם {בגוי שקיבל עליו לדון בדיני ישראל לזה ולא לרבית} או לכתובת אשה משום מזוני ולפי זה דוקא באלמנה ומרימר פ' הטעם משום חינא ואף בגרושה, רב אסי סבר שאין גובים לכתובה אלא אם חייב מודה. <p dir=""rtl"">הטעם שאין גובים לבעל חוב רב פפא פ' שפריעת בעל חוב מצוה, ויתומים לאו בעלי מצוות הם, רב הונא בריה דרב יהושע אמר אימר צררי אתפסיה, ואיכא בינייהו בשחייב מודה אי נמי שמתוה ומת בשמתיה, ורבא אמר חישינן לשובר [והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע]. </p><p dir=""rtl"">רב נחמן בתחילה סבר כנ&quot;ל ולבסוף אמר שגובים מיתומים דאמר רב הונא בשם רב יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו בתר שבקינהו. פסק רבא הלכתא אין נזקקין ליתומים (וע' תוס').</p>"	ערכין כב.		ששי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: האם מעמידים אפטרופוס ליתומים כאשר גובים מהם (כשסתם אמר האב תנו, תנו שדה זו, נמצאת שדה שאינו שלו)?	"כשסתם אמר האב תנו - מעמידים<p dir=""rtl"">שאמר תנו שדה זו ומנה זו - רבא אמר שאין מעמידין, ונהרדעי אמרי מעמידין וכן פסק רב אשי להלכה. </p><p dir=""rtl"">נמצאת שדה שאינו שלו - לכו&quot;ע אין מעמידים דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן.</p>"	ערכין כב:		ששי
